איך אנחנו לומדים

מה המיוחד בחלק זה של הקורס?

כולנו מגיעים מרקע שבו למדנו פדגוגיה ושיטות הוראה. המשותף לכל הלמידה שבצענו בעבר הוא - שאנחנו, כמורים, שימשנו בתפקיד מתווך לתלמידים שלנו, והיינו צריכים ללמוד כיצד לעשות זאת בצורה טובה.

כאן הלמידה היא עצמית. אנחנו לא מתווכים לאף אחד אחר חוץ מאשר לעצמנו, והדגשים יהיו לכן שונים. אני מקווה שהבנת התהליך הזה תאפשר למורים בכתות להנחות טוב יותר את התלמידים בביצוע תהליכים דומים בעבודות חקר . חלק מהדברים שנלמד בשלב זה יהיו ישימים גם בתהליכי ההוראה בכיתות, ולא רק בלמידה עצמית, כי היום המטרה היא להפוך את כל התלמידים ללומדים עצמאיים.

לפני שנתחיל לעסוק בטכניקות למידה שונות, חשוב שכל אחד יוכל לענות על השאלה הבסיסית : איך אני לומד?

איך אתם לומדים?

ישנן מספר תיאוריות המחלקות את האנשים לטיפוסים שונים בתהליכי למידה. הספרות המקצועית בנושא חינוך טוענת, שתלמיד המעורב ישירות בתהליכי הלמידה שלו, יגיע להישגים טובים יותר, והדימוי העצמי שלו כלומד ישתפר.

המפתח להפוך את התלמיד למעורב בתהליכי הלמידה שלו הוא זיהוי ההעדפות שלו באשר לסגנון הלמידה, והתאמת ההוראה להעדפות אלו. שרדר מראה במחקרו שפרופיל סגנונות הלמידה של סטודנט "אופייני" משתנה כיום, ויש הרבה יותר סגנונות למידה שצריך להתחשב בהם . בירקי ורודמן מצביעים על כך שיש הבדלים גדולים מאד בין אנשים בשיטות הלמידה ועיבוד המידע על ידם, אבל גם יש הבדלים גדולים בהגדרה ומדידה של שיטות אלו. חשוב מצד שני לשים לב, שרצוי לעודד ולפתח סגנונות למידה שונים, כי לא תמיד החומר הנלמד מגיע אלינו בצורה הנוחה לנו.

כלומר : אנחנו צריכים להיות מודעים לשוני הגדול בין בני אדם לגבי תהליכי הלמידה שלהם, ולנסות לפתח אצלנו גם סגנונות מועדפים פחות.

נתחיל בהצגת חלק מהתיאוריות השונות על סגנונות למידה, ונראה, איך נוכל להתאים את תהליכי הלימוד לסגנונות השונים. זיהוי של סגנון הלמידה האישי שלכם יאפשר לכם להשתמש בכלים המתאימים כדי לבצע למידה יעילה יותר.

 

סגנונות למידה של מבוגרים - האם הם שונים משל ילדים?

קיימים מספר מאפיינים לתהליכי למידה של מבוגרים השונים מאלו של ילדים :

מה מניע לומדים מבוגרים?

המשמעות של הגורמים האלו היא - שאם הלומדים נמצאים שם מטעמים של עניין או קידום מקצועי, הם ירצו ללמוד יותר ולרכוש יותר ידע מאשר אלו שנמצאים שם בכדי ליצור קשרים חברתיים (התלמידים האלו מעדיפים את ההפסקות), או לצורך קידום בתפקיד/שכר (אלו מעדיפים את סימני ה V בדו"ח הנוכחות).

למבוגרים יש גם מגבלות שונות מאלו של הילדים :

האם יש הבדל בין נשים וגברים בתהליכי הלמידה?

כן, כמו בעוד הרבה תחומים אחרים.

עברו לפורום ונדון בהבדל הזה.

 

העדפות של תהליכי למידה

תהליכי למידה הם הדרכים השונות שבהן אנשים חושבים ולומדים. כל אחד מאתנו מפתח לעצמו התנהגויות וגישות ללמידה. קיימות מספר תיאוריות, ונציג חלק מהן.

ליציגר ואוסיף חלקו את התהליכים לכמה קבוצות:

1. קוגניטיבי - איך משיג את הידע

2. תפישתי - כיצד מעובד הידע. יש כאלו שתמיד ינסו לחפש את הקשר בין אירועים, ואצל אחרים כל אירוע יפעיל סדרה של רעיונות חדשים.

3. ריגושי - ההנעה, תהליכי קבלת החלטות, ערכים ורגשות משפיעים גם הם על תהליכי למידה.

מספר חוקרים ניסו להרחיב את הנושא. קולב הוא אחד הבולטים ביניהם.

התיאוריה של קולב על סגנונות למידה מתייחסת לשני מימדים של העדפות תלמידים :

א. דרכי קלט של מידע -נסיון קונקרטי או תפישה אבסטרקטית

ב. דרכי הפנמה של מידע - פעילה או רפלקטיבית

2 מימדים אלו מאפשרים להגדיר 4 סוגים של לומדים :

  1. קונקרטי-רפלקטיבי. שאלה אופיינית היא "למה?" . מגיבים טוב כאשר מסבירים להם איך החומר הנלמד מתקשר לנסיונם, לתחומי העניין ולעתידם. המדריך משמש כגורם מוטיבציה.
  2. אבסטרקטי-רפלקטיבי: שאלה אופיינית היא "מה?". מגיבים טוב למידע המוצג בצורה מאורגנת ולוגית, וכאשר מקבלים זמן לביצוע רפלקציה. המדריך הוא המומחה.
  3. אבסטרקטי-אקטיבי : השאלה האופיינית היא "איך?". מגיבים טוב להזדמנויות לעבודה על מטלות מוגדרות, ועל מהלכי ניסוי וטעיה המאפשרים להיכשל בלא נזק. המדריך צריך להיות מאמן, לתת הנחיות ומשוב.
  4. קונקרטי-אקטיבי : שאלה אופיינית היא "מה אם?". מעדיפים ליישם חומר נלמד בקורסים בכדי לפתור בעיות מהחיים. המדריך צריך לעמוד בצד, ולאפשר לתלמידים לגלות דברים בעצמם.

ניתן להציג זאת באמצעות הטבלה הבאה :

דרכי הקלט של המידע

נסיון קונקרטי

תפישה אבסטרקטית

למה?

קישור חומר הלימוד לנסיון ולצורך

המדריך - גורם מוטיבציה

מה?

מידע מוצג בצורה לוגית ומאורגנת

המדריך - מומחה

רפלקטיבי

דרכי הפנמה של מידע

מה אם?

יישום חומר נלמד לבעיות מהחיים

המדריך - עומד בצד

איך?

התנסויות ומטלות מוגדרות

המדריך - מאמן

אקטיבי

 

למרות שקולב חשב שסגנונות הלמידה האלו הם תהליך שאדם עובר לאורך זמן, כנראה שאנשים בוחרים לעצמם סגנון אחד, ונשארים בו.

גארדנר העדיף להסתכל על סגנונות הלמידה בצורה שונה. הוא טען שאנשים יכולים להשתמש ב-7 דרכים שונות ועצמאיות של עיבוד מידע. אלו הן האינטליגנציות שמגדירות את היכולת שלנו בכל אחד מהתחומים. ווינטרס המירה את המודל של האינטליגציות המרובות שלו להתנהגויות וסגנונות למידה בצורה הבאה (נסו לזהות את עצמכם בתוך ההגדרות):

בשלב מאוחר יותר הוסיף גרדנר לרשימת 7 האינטליגציות אינטליגציה שמינית - אינטליגנצית חוקר הטבע - זו היכולת של האדם לקרוא ולזהות תבניות בסביבה. בימי קדם שימשה האינטליגציה הזו את הציידים-אוספים שהסתמכו עליה כדי לזהות אלו צמחים ובעלי חיים היו אכילים ואלו לא. כיום, היא משמשת אותנו לאינטראקציה עם הסביבה. אלו הרגישים למשל לשינויים במזג האויר, או טובים בלזהות שינויים אחרים בסביבה מבטאים את האינטליגציה הזו (ויכולים להיות גם מרגלים טובים....).

כל אחד מאתנו משתמש בכמה מהאינטליגנציות האלו בזמן למידה, אבל, אנחנו נוטים לאמץ מספר מצומצם מהן, ולהעדיף אותן על פני האחרות. תחשבו מה קורה בכיתה, כאשר אנחנו מקבלים מגוון של תלמידים עם העדפות שונות, וצריך להכין את החומר כך שכל אחד יוכל ללמוד על פי הסגנון האישי שלו.

צריך לשים לב, שהרשימה הזו של גרדנר היא תלויית תרבות והקשר. למשל - כל נושא הקצב והזמן יקבל משמעות שונה בבדיקה של בדואי ואמריקאי ממנהטן, צבעים מקבלים משמעויות שונות בעמים שונים, תנועות שונות מקבלות משמעות שונה ממקום למקום, והתנהגויות שונות מקבלים חיזוקים שונים בארצות שונות (למשל - ילדים סיניים מחונכים כבר מגיל הגן לשתף פעולה ולהיות חלק מצוות).

תרגיל אינטליגציות מרובות

היכולות השונות ,כפי שהן באות לידי ביטוי באינטליגנציות שהוגדרו על ידי גרדנר, יכולות להתפתח. הפיתוח הוא על ידי תירגול היכולת הזו בצורות שונות.

הציעו עבור כל אחת מהאינטליגנציות לפחות 2 פעילויות שיסייעו לנו לפתח תחום זה.

 

 


© כל הזכויות שמורות לשרה אינטרטר. אתם מוזמנים להשתמש בתוכן הקורס לצורכי הוראה, אבל, אין להעתיק או לשכפל חלקים ממנו ללא אישור בכתב .

saraint@hotmail.com