בעיות האמינות של טקסט כתוב
הופיעו בעולם יחד עם הופעת הכתב.
בעצם, אם חושבים על זה, גם עם
תמונות יש בעית אמינות. בואו ונבדוק את האתר הבא ונראה היכן יש בעיית אמינות קשה
מאד עם תמונות שמדברות יותר ממילים. גם אמנים ניצלו את המדיום הזה כדי
ל"עבוד עלינו בעיניים", רק שבמקרה שלהם התוצאה מהנה ולא מזיקה.
אירוע התקיפה על מגדלי התאומים
בספטמבר 2001 סיפק כר נרחב לכל מיני רעיונות משונים של אנשים שונים. בעקבות התקיפה
הוצפו תאי הדואר האלקטרוני בכל העולם בתמונות, נבואות ועוד, שחלק גדול מהם היה
שטויות ותרגילים בפוטושופ (דבר קל מאד לביצוע בתוכנות הגרפיות החזקות של המחשבים).
האתר הזה מציג חלק מהמתיחות ומסביר מה היה
בהן.
ברמה ההיסטורית מספק נושא זה
תעסוקה לאלפי חוקרים מכובדים בכל רחבי העולם, וקטונתי מלהתמודד עם כל רמת הידע הזו
.
אבל, דוגמה קטנה להמחשה :
סיפור יציאת מצרים מופיע בהרחבה
בספר שמות. הסטוריונים רבים טוענים, שהסיפור לא היה ולא נברא, והוא אוסף של
סיפורים ואגדות עם שגובשו לסיפור אחד. להוכחת דבריהם הם מביאים את העובדה, שלמרות
שנמצאו ממצאים ארכיאולוגיים רבים מהתקופה הזו במצרים, לא נמצא בשום מקום כתב
חרטומים או פפירוס שבו סיפור על יציאה גדולה של עבדים, על מכות, או על צבא שטבע
בים. המסקנה המתבקשת לדעתם היא : לא היה ולא נברא.
אפשר להשיב על כך בטענה
שהתנ"ך איננו ספר הסטוריה, אלא אפוס שנוצר במטרה ללמד את העם חוקים והלכות.
בנוסף לכך, הנה כמה נקודות למחשבה
בנושא הזה :
שאלה : מי היו כותבי הפפירוסים
ומקשטי הקירות?
תשובה : סופרי המלך (ולא עיתונאים
בלתי תלויים המאמינים בחופש הדיבור).
שאלה : מה היתה המטרה של הכתוב?
תשובה : להלל, לשבח, לקלס, לרומם
ולספר לכל העולם את שיבחו של המלך.
שאלה : מה לדעתכם עלה בגורלו של
סופר המלך שניסה לספר גם על הפאשלות והכשלונות של שליטו?
תשובה : יותר טוב לא לחשוב על זה
בכלל.....
במילים אחרות : המסקנה היחידה מכך
שיציאת מצרים אינה מתועדת בכתבים המצריים היא, שהם לא כתבו על זה! לא ניתן להסיק
מכך שום דבר על אמינות הסיפור המקראי.
המסקנה המתבקשת מכך היא : אם
מתכוונים לאמת מקור מידע אחד באמצעות מקורות נוספים יש לעשות זאת באמצעות מקורות
קיימים. אבל, אי קיום מידע צולב אינו מוכיח חוסר אמינות של מידע קיים (למרות שאם
נהיה הוגנים, בהרבה פעמים זו אכן בעיה של חוסר אמינות).
מידע הוא כוח. אבל רק מידע אמין
הוא כוח. מידע משמש כבסיס לאמונות, החלטות, בחירות והבנה של העולם שלנו. אם נקבל
החלטה על בסיס מידע שגוי - במקום כוח נקבל צרות. אם נאכל משהו גרוע, מתוך אמונה
שהוא טוב לבריאותנו, נהפוך לחולים. אם נמנע ממשהו טוב, מתוך מחשבה שהוא מזיק לנו -
הגבלנו לעצמנו את ההנאה בחיים ללא סיבה. וזה נכון לגבי כל סוג של מידע.
המרחב הקיברנטי הוא מרחב כאוטי
נטול סדר וארגון. יש לכך הרבה יתרונות. כבר אין סודות בעולם, ואי אפשר להסתיר מידע
מאנשים (כשזמרת מפורסמת אושפזה עם איידס והנושא לא דווח בעיתונות, יכול היה כל
גולש באינטרנט לדעת מה מצבה מיד עם האשפוז). אבל, כמויות המידע הבלתי נשלט יוצרות
בעיות אמינות ובעיות אתיקה קשות (חדירה לפרטיות, לשון הרע, ועוד).
הבעיות האתיות הקשורות באינטרנט
מספקות חומר לקורס שלם, ולכן לא נדון בהן במסגרת הזו.
מה הבעיות העיקריות בנושא אמינות?
- כל אחד יכול לפרסם כל דבר
ברשת (קוראים לזה "חופש הדיבור")
- במרבית המקרים אין עורכים או
מבקרים על פרסומים ברשת
- אין תקנים לאיכות אתרים
ומידע
- ניתן לפרסם דף ברשת בצורה
אנונימית ללא זיהוי המקור או המממן
- בהרבה מקרים מהווה הרשת
הייד-פארק וירטואלי
שבו כל אחד מביע את דעתו ומבלבל בין עובדות לדעות
- מידע רב המתפרסם ברשת אינו
מתעדכן
- לפעמים מתפרסמים אתרים סתם
בשביל הכיף או השטותיות שבעסק, בלי להתיימר אפילו להיות רציניים.
אין סמן יחיד באתר אינטרנט שיכול
להראות לנו האם המידע באתר הוא אמין או לא. במקום זה קיימים רמזים באתר עצמו, שמהם
אנחנו יכולים להסיק על אמינות המידע שבו.
מהם
הקריטריונים לבחון עמוד אינטרנט?
© כל הזכויות
שמורות לשרה אינטרטר. אתם מוזמנים להשתמש בתוכן הקורס לצורכי הוראה, אבל, אין
להעתיק או לשכפל חלקים ממנו ללא אישור בכתב .
saraint@hotmail.com